פורום בניית אתרים בפרוג
01/11/2010 כ"ד חשוון תשע"א | גליון מס' 3

Entry

חודש מרתק חלף עם התקדמות גדולה בתחום האינטרנט החרדי, ובתמציתם.

נחשף העיצוב החדש של בחדרי חרדים, בתקווה שאכן נראה את האתר החדש עולה בקרוב.

עלו הקבוצות החדשות בפייסבוק וכולנו הוצפנו בכמויות מטורפות של ספאם, למוטרדים יש כפתור הסרה בצד השמאלי העליון של דף הקבוצה (הסרתם, מנהל הקבוצה לא יוכל יותר לצרף משתמשים חדשים בלי לקבל אישור).

מחזור ראשון של קורס העדכון למעצבות אתרים מתחיל בעז"ה בחודש הבא.

פשקוויל העלו את פרויקט הפראנצ'ס, ראיונות עומק עם בכירים בעולם הפרסום, במקביל עלה גם אתר הגניזה בניהולו של מוטי רובנשטיין (לשעבר טוג, כיום פשקוויל).

שינויים ושדרוגים בפרוג בקרוב, פרטים ברגע שיוסר הצא"פ.

הרשמה למגזין

מיזם החודש

ניתן לשלוח מיזמים מקוריים למייל המערכת

הגניזה

הגניזה

אתר הגניזה מהווה בית לכותבים חרדים בניהולו של מוטי רובינשטיין (חוצניק) המרכז חומרים מגוונים במגוון נושאים וכפי הסלוגן המתנוסס בראש האתר, אל תזרוק - תגנוז.

בנוסף, תוכלו למצוא באתר מדורים קבועים, ביניהם "דברים שרציתי לומד / ביקורת עיתונות" וטור סאטירה שבועי.

'הגניזה' הוקם במטרה לספק במה, ראשונית מסוגה, לכותבים מוכשרים צעירים או חדשים אשר טרם מצאו במה ראויה לבטא את כישוריהם. 'הגניזה' ימנף את הכותבים הצעירים ויביא אותם אל קידמת הבמה העיתונאית במגזר החרדי. בנוסף, הבמה משמשת כ'מגירה' לחומרים של כותבים ותיקים, חלקם עיתונאים, אחרים משוררים.

האתר מבוסס על מערכת וורדפרס, והוקם על ידי דינקיס, ואכן תכנים רבים משותפים גם לפשקוויל.

נוקיה ושבעת הפטנטים

כתב ואייר : עמיחי דמארי / עמיקס סטודיו

נוקיה ומאק

בימים אלו ענקית התקשורת נוקיה תובעת את חברת מאק בגין 7 פטנטים עיקריים שלטענתם נגנבו ממנה ובהם נעשה שימוש באייפון אייפד ודומיהם. האם המצאות האייפון ודומיו בסכנת הכחדה וסיום פיתוח? אולי.. ואולי לא.. נראה מה יעלה בגורלם של חברות הענק הללו.
רק דבר אחד קרץ לי בעין, הסלווגן של נוקיה : connect people, שנזכה לואהבת לרעך כמוך אמיתי - עמיחי.

עורך: שמואל דרילמן
עיצוב: נטע שפיר
כותבים: ישראל פררה, עמיחי דמארי, שמואל דרילמן, ישראל וינגרטן, אלישע כהן, יענקי לובין, שלומי קוריץ, חיים וורצמן.
אימיל לפניות: shmuel@drilman.com

משפט האינטרנט

מהי ההתייחסות החוקית לרישוי פונטים ב-web?

מתוך הפינה המשפטית של עו"ד יהונתן קלינגר בפורום

האם יש כלים או פורמטים של קבצים לשימוש אמין כמידע פורנזי קביל משפטית, לשימוש להמוניים מבלי להזדקק לתוכנות מקצועיות ושרותים יקרים? אם ארצה לדוגמא להוריד הודעת מייל וכדו', אם לא, האם יש את הנ"ל בתור הוכחת משנה קלושה ולא בתור הוכחה ראשית חותכת?

תשובת עו"ד יהונתן קלינגר:

התשובה לשאלה כיצד אפשר להוכיח קיומו של קובץ או להציג ראיות בפני בית המשפט היא ארוכה במיוחד ונוסחה במאמר שפרסמתי לא מזמן. בקצרה, כלל הראיה הטובה ביותר, אשר נמצא בימים אלה תחת רביזיה במשרד המשפטים קובע כי ראיות יוגשו לבית המשפט בפורמאט המקורי שלהן. בקבצי מחשב קשה להבדיל בין מקור, עותק והעתק ולכן יש לבחון האם מדובר בקובץ שהוא Lossy או Lossless וכן לבחון האם הקובץ חתום דיגיטלית: הן על ידי EXIF והן על ידי חתימות אלקטרוניות שמאשרות את מקור הקובץ ותאריך יצירתו. בתי המשפט, לצערנו, עדיין לא יישמו את ההבנה וכיום מוגשים בעיקר תדפיסים וצילומים מאתרי אינטרנט אשר אינם באמת קבילים, אך מקבלים משקל שאינו ראוי.

אפיון אתרים

אפיון אתרים - מי דורש ומי משלם?

ישראל וינגרטן\WGN Media

החלטתי הפעם לדבר על נושא האפיון מבלי לגעת בתהליכי עבודה כל שהם. אנו רק נדון בעצם הדרישה
לאפיון מקצועי, מי אמור להתנות את תחילת פיתוח האתר בהימצאותו של אפיון שכזה ולמי יש אינטרס
גדול יותר לדרוש זאת. מי אמור לשאת בנטל הכספי של כתיבת האפיון או אם תרצו: של מי האינטרס
בכלל להידרש לנושא.

הדילמה

לקוח מתקשר ומברר אלצנו על בנית אתר. הוא מעלה מספר רעיונות, מראה דוגמאות של אתרים המתחרים מולו על פלך שוק זהה וגם מצהיר ש"אני זה אני ולא אכפת לי מה המתחרים שלי עושים". אנו כמובן מציעים לו רעיונות משלנו והשיחה נגמרת בזה שהוא מבקש "הצעת מחיר כתובה בצורה מסודרת." מן הסתם נעדיף לכתוב בהצעת מחיר את כל הפרטים הטכניים והעיצוביים לפרטי פרטים שהלקוח יקבל במטרה למנוע בעיות שמקורם באי הבנה. אך אנו שואלים את עצמינו: עד כמה אנו צריכים לעבוד ולהכין מסמך ארוך ומעייף תוך שימת לב לכל מילה (שיש לה משמעות משפטית) ומבלי להיות מתוגמלים על
כך?

מי אמור לשלם על העבודה הזו, הלקוח או שאנו נספוג את ההוצאות? מצד אחד זה הוא אינטרס ברור מאוד שלנו להבהיר ללקוח בדיוק מה הוא הולך לקבל ומה לא בכדי למנוע לאחר מכן דרישות מופרזות.

מצד שני הכנת מסמך שכזה עלולה להיארך שעות נדירות ויקרות שאין לנו מהם כמות בלתי מוגבלת.

האינטרס שלנו לדרוש איפיון

"מה שלא כתוב לא קיים" (מתוך יומנו המצוי של בונה אתרים מתוסכל י.ו). זו היא לא בדיחה. רק מוחם הקודח של הלקוחות שלנו יכולים להמציא את הדרישות הבלתי הגיוניות בעליל "אני חושב שהלוגו יראה טוב יותר כשהוא למטה". או, מה אכפת לך להזיז את הטקסט של המאמר טיפה שמאלה" בעוד שבצד במיוחד לסיידבר השמאלי. div שמאל כבר הגדרתם כתיבת אפיון מסודר הינו אינטרס ראשון במעלה לנו בוני האתרים. רק כך אנו נדע בצורה ברורה איך אנו יוצאים מהפרויקט ולא רק איך נכנסו אליו. חשוב לציין שאפיון מסייע מאוד להתגבר על ה"התמכרות" שלנו לפיתוח אתר מסוים בפרט בפרויקטים גדולים שלוקחים זמן רב. כולנו יודעים היטב שאין דבר מושלם תחת השמש וללא ספק אם נשקיע בפרויקט מסוים חודש נוסף התוצאות יהיו ברמה גבוהה הרבה יותר ותעניק נחת למזמין העבודה וגם לנו. אך האם התנהלות זו הגיוני? אנו נוכל למצוא את עצמינו מתבוססים בתוך פרויקט ללא יכולת יציאה. אפיון מסודר משמש לנו במקרים כגון אלה כמורה דרך וסרגל לקנה מידה. אנו יודעים מתי מתחילים וגם מתי מסיימים. אנו נגדיר את הפרויקט כ"בוצע בהצלחה" בדיוק באותה נקודת זמן שרשימת הדרישות הושלמה ולא שניה אחת מאוחר יותר.

ללא הימצאותו של אפיון מסודר הלקוח במקרים רבים לא יצא מרוצה. הוא יבקש עוד ועוד תוך הענות בסירוב מצידינו או שנמצא את עצמינו נותנים עוד ועוד ופשוט מפסידים כסף. פשוט כבר עברנו מזמן את מכסת השעות והאנרגיות שאנו יכולים להשקיע בפרויקט אחד. גם אם תתנו יותר ממה שתכננתם מלכתחילה הלקוח יחשוב וירגיש שנתתם פחות. אין לנו קנה מידה.

האינטרס שלנו לא לדרוש אפיון

אנו עלולים להצטייר כטרחנים וכ"מרובעים" שאינם מוכנים להתגמש ולתת שירות טוב תוך התאמת ההתנהלות שלנו לצורכי הלקוח. הלקוח הרי בטוח שהוא למעשה גם היה יכול לבנות את האתר כי הוא "מאוד מוכשר וקולט דברים מהר". שלא לדבר על האחיינית שסיימה עכשיו את הלימודים במדעי המחשב והיא פשוט אמרה שאין לה זמן לזה בגלל המבחנים אבל בעקרון אנחנו בתור בוני אתרים מקצוענים נקראנו אל הדגל רק בתור ממלאי מקום לאנשים המוכשרים באמת.

הלקוח בכלל יעדיף שנצא לדרך ויהיה בסדר. הרי מדובר פה בפרויקט "מאוד פשוט ובכלל לא מסובך". על מה ולמה אנו מטרידים עם דרישות בלתי הגיוניות לכתיבת מסמך אפיון ארוך ויקר. ובכלל, הרי מדובר באתר של כמה אלפי שקלים בעוד שאפיון מקצועי יכול להתחיל מסכום דומה.

אנו צריכים לזכור שמעבר לפינה ממתינים לנו המתחרים שרק התחילו להיכנס לתחום ומוכנים לתת מחירי רצפה וודאי שאינם דורשים אפיון לפני שהם "זורקים" הצעות מחיר שבאמת לא מרוויחים עליהם. את הסוף של הסיפור כשהלקוח יצטרך לבנות את הכל מהתחלה אף אחד לא גילה לאיש שמשוחח איתנו כעת בטלפון.

כל זה ועוד מוביל אותנו למסקנה שנעדיף לא לפתוח את תיבת הפנדורה הזו ששמה אפיון. נעדיף להחליק את העניין ולקוות לטוב. אנו עלולים להסתכן בעריקת הלקוח למתחרים, זאת בעוד האינטרס הוא גם של הלקוח שידע בדיוק מה הוא הולך לקבל תמורת המחיר שנקבע. גם נדאג לאינטרס שלו וגם נענש בעריקה?

כלל האצבע

אם נסכם את הדברים נאמר כך: נוכחותו גורמת להוצאה (הוא יקר!) והיעדרותו גורמת להוצאה גם כן. אנו גם יכולים לשאול: על מי מוטלת העלות? או בעצם של מי האינטרס?

מניסיוני האישי אני ממליץ היום לבוני האתרים שלוקחים אצלי הדרכה פרטית כך: בפרויקטים שנמוכים מ"כמה אלפי שקלים" (הסכום המדויק אינדיבידואלי לכל בונה אתרים. כמובן, מה באמת חשבת שאקוב פה במספרים? עוד פעם הדיפלומטיה הזו...) אנו לא נדרוש אפיון מקצועי מהלקוח ולו מהסיבה שלא יערוק למתחרים. אך אנו כן נשקיע מעט זמן לכתיבת אפיון פשוט המתאר בקווים כלליים את הדברים. התנהלות זו עלולה להוות מטרד מסוים בשעה שאנו נבלה יום או יומיים בשבוע בכתיבת הצעות מחיר (לפחות בהתחלה) אך זאת הברירה היחידה שעומדת בפנינו.

בפרויקטים גדולים יותר אנו נאלץ לדרוש אפיון לפני הגשת הצעת מחיר. אנו יכולים אף להציע את שירותינו המצוינים בעניין בתשלום נפרד וכמובן שהלקוח יוכל לעשות באפיון כרצונו ואף ללכת אתו להקים את האתר בחברה מתחרה.

כמובן שנשתדל להסביר ללקוח שכתיבת אפיון בצורה מקצועית בסופו של יום תחסוך לו כסף ואף זמן, תגרום לו שיקבל באמת את מה שצריך, ושיקבל את כל מה שהבטיחו לו. בסופו של דבר התנהלות מסודרת מוציאה לקוחות מרוצים יותר...

המבוא לעיצוב חווית המשתמש

UI Design patterns – דפוסי (עיצוב) ממשק משתמש

ישראל פררה / מעצב אינטראקטיב

ממשק משתמש דורש יצירתיות ומחקר מעמיק. לעיתים קרובות אנחנו נתקלים בבעיות שמישות בממשק המשתמש שתכננו, או קושי בעיצוב ממשק מסוים, או שאין בידינו יכולת זמן או תקציב לפיתוח ומחקר של ממשק חדש.

מישהו כבר עשה את זה

ישנה סבירות גבוה שמישהו כבר נתקל בבעיית הממשק הספציפית שנתקלתם בה ומצא לה פתרון. דפוסי ממשק משתמש הינם עיצובי ממשק משתמש קיימים שהוכיחו את יעילותם בפועל, וחלקם אף מוכרים היטב לחלק גדול מהמשתמשים. בעזרת דפוסי הממשק תוכלו למצוא פתרונות לבעיות שמישות  ולקבל תובנות וטכניקות  עבור הממשק שאתם מעצבים.

דוגמאות לדפוסי ממשק פופולאריים

 

Breadcrumbs– שובל פירורי הלחם שמלווה אותנו בדפדוף באתר ומאפשר למשתמש לדעת היכן הוא ממוקם בתהליך או באתר ולבצע ניווט ביתר קלות.

 

Tabs– לשוניות\כרטיסיות ניווט המאפשרות קטלוג תוכן ע"פ כותר ולאפשר למשתמש לבצע דפדוף מהיר ולדעת את מיקומו הנוכחי.

Live Filter– סינון תוכן בזמן אמת, כגון מסנן החיפוש הצידי של Google  המאפשר למשתמש להגדיר מסננים בזמן אמת ולראות תוצאות.

שימוש מושכל

נושא דפוסי הממשק שנוי במחלוקת משום שמצד אחד עצם השימוש בהם הוא חוסם לחדשנות ופיתוח. מצד שני דפוסי הממשק הללו הוכיחו עצמם כיעילים ומוכרים למשתמש, אז למה לנו להפוך את זה למסובך.

לכן אני ממליץ לא לחצות את גבול הטעם הטוב ולעשות בהם שימוש מושכל, תשתמשו בהם רק כאשר אינכם מוצאים דרך יעילה יותר לממשק, ואם החלטתם להשתמש בהם נסו לייעל אותם. חשוב לי להבהיר שדפוסי ממשק אינם תורה מסיני, ולכן קחו אותם בגדר המלצה בלבד.

אתרים

במאמר זה אחלוק איתכם כמה מהאתרים המוקדשים לחקר ה UI patternsבהם תמצאו מידע רחב. עקב חוסר ההתעניינות בנושא במחוזות ישראל כל האתרים בשפה האנגלית.

החכם - UI-Patterns. החוויתי - Quince. הרשמי - Yahoo. האומנותי - Patternry. החופשי - Fluid. החביב - welie. הבסיסי - uipatterns.net

אני פועל בימים אלו לפתיחת קורס אקדמי מקצועי וראשון בישראל באחד מבתי הספר הנחשבים בתחום ה-הייטק. אם את\ה מביע\ה עניין בלימודי חוויה ועיצוב ממשקי משתמש אשמח אם תשאיר\י את פרטיך בטופס

במאמרים הבאים: פילוסופיות והרהורים על UI patternsשונים.

שיווק ברשתות חברתיות

עשרת הדברות לשיווק ברשת

שלומי קוריץ - ניהול נוכחות באינטרנט

תהליך שיווק במדיה חברתית לכל בעל עסק שהוא, החל מבעלי עסקים קטנים ובינוניים ועד למותגים הכי גדולים - ממש לא מסתכם בהעלאת סטטוסים וגריפת לייקים ותגובות (=רייטינג) שהם יעד בפני עצמו.

היעד בסופו של דבר הוא להביא לקוחות ולעשות כסף.

מהי נוסחת הקסם?

אין נוסחת קסם נכון לעכשיו, יש רק סוג של תהליך שיכול להביא תוצאות כאלו, מה כלול בתהליך, יש הרבה דעות ומאמרים על כך, חלקם נכונים וחלקם לא.

אבל ישנם שלבים בתהליך שאף אחד לא חולק שהם חייבים להיות בבסיס השיווק במדיה חברתית.

1. הצבת מטרות בדרך ליעד
יצירת מעורבות גולשים, הזדהות עם ערכי המותג, הנעה לפעולה

2. פילוח קהל היעד
גיל, מין, סביבת מגורים

3. מה מעניין את קהל היעד
מוזיקה / אוכל / ספורט / כיף / מחקרים / טיפים מקצועיים וכו' לפי תחום העיסוק

4. הגדרת דרך
כיצד המותג יכול לתת את הערך לקהל היעד, כיצד מגיעים למטרות שהגדרנו בתחילת התהליך

5. הכנת בנק תכנים מראש
טיפים / מאמרים / פעילויות

6. ניהול שיחה אפקטיבית
במהלך הפעילות - לא לחסום את הגולשים מליצור מעורבות, אלא לעודד, לענות, להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן.

7. יצירת מעורבות
תנו לאוהדים לקבוע את סוג התכנים שהם רוצים לקבל

8. מחויבות לתהליך
לא להזניח את הפעילות, לא להניח לשגרה לשעמם אותנו, להיצמד לתוכנית המקורית ולצעדים עליהם החלטנו בתחילת הדרך.

9. מדידה וניתוח סטטיסטיקות
מה הסטטוס שגרם למעורבות הכי חזקה, ממה זה נבע ולמה זה קרה, האם בגלל הטיימינג, האם בגלל ניסוח הסטטוס עם הנעה לפעולה או עם שאלה,איזה אוהדים (גיל, מין, איזור מגורים) צרכו הכי הרבה תוכן ואיזה סוג תכנים הם צרכו.

10. לימוד תוך כדי תנועה
לעקוב אחרי דפי אוהדים מצליחים, להבין מאיפה נובעת ההצלחה, ללמוד גם מטעויות של אחרים, ללמוד מהמקצוענים בתחום ע"י מעקב אחרי ההצלחה שלהם.

ניהול אתרים

כלים לניהול אתרי אינטרנט: הסרת תוכנות זדוניות מהאתר

שמואל דרילמן - drvvv

רבים שואלים מהי ההודעה בגוגל או בגלישה בפיירפוקס "באתר זה עלול להזיק למחשבך" וכיצד ניתן לתקן את האתר ולאפשר את הגלישה מחדש.

אז כן, לא רק במחשב אלא גם באתר אינטרנט ניתן לשתול תכונה זדונית (וירוס בלע"ז), אפי' בלי ידיעת מנהל האתר, אך בניגוד לוירוסים המוכרים במחשב, הוירוסים באתרי אינטרנט הם די פשוטים וקלים להסרה.

לתשומת לבכם, לא נדבר כאן על הגנת האתר או השרת מפריצות, ולצורך כך יש להתייעץ עם מומחה אבטחה בהתאם לטכנלוגיה שבה האתר בנוי, רוב הוירוסים אגב, באים מתוכנות ftp נגועות, כאן על כל פנים נדבר כיצד לפעול להסרת הוירוס והכשרת האתר מחדש, וכיצד בכלל נידע שהאתר שלנו נגוע.

הדרך הקלה ביותר לדעת על המצאותה של תוכנה זדונית באתר היא באמצעות רישומו בכלי מנהל האתרים של גוגל, ושם נקבל מידיית התראה במידה והאתר נגוע, ובמידה ופרטינו עודכנו כהלכה, נקבל אף התראה למייל מידית.

ברגע שהאתר מזוהה כנגוע על ידי כלי זיהוי או על ידי דיווח גולשים, הוא מתווסף לרשימה שחורה המופעלת על ידי גוגל, פיירפוקס, וחברות האנטי וירוס, ומיידית הוא נחסם בכולם, כאשר ליד תוצאות החיפוש בגוגל תופיע אזהרה, פיירפוקס יציג דף אזהרה בכל ניסיון כניסה לאתר, וכרום אף יחסום את הכניסה לחלוטין.

תהליך ההסרה לעומת זאת הינו איטי בהרבה ולוקח בין כמה שעות עד כמה ימים להסרת האזהרה מכל המקומות, מהרגע שבו דיווחתם כי האתר נוקה והוא תקין.

לאחר שעודכנו שהאתר נגוע, עלינו להכנס לשרת ולבדוק את הקוד של דף הבית (כמובן שניתן פשוט לשחזר את כל האתר במידה ויש לנו גרסה נקיה), הקוד הזדוני הוא בדרך כלל ifarme או SCRIPT  הנמצא בשורה הראשונה של הקוד (ניתן להריץ חיפוש על מילים אלו).

במידה והאתר שלנו נקי כדאי לבדוק האם אנו משתמשים בתוכן כמו פרסומות או חדשות המוטמעות מאתרים אחרים, מכיוון שבמידה והם נגועים האתר שלנו (שגם מציג תכנים מהם) ייחסם ג"כ, בד"כ בדו"ח החסימה שניתן לראות בכלי המנהלים או בדף החסימה של גוגל או ff יכתב כתובת האתר שמפעיל את התוכנה הזדונית.

למעשה רק בחודשים האחרונים חווינו חוויה כזאת כאשר אתר מבט לשידוכים דווח כאתר תקיפה רק משום שאחת מהחברות המפרסמות בו נפרצה.

לאחר שהסרנו את הקוד הזדוני מאתרנו ווידאנו שהאתר נקי, נכנס שוב לכלי המנהלים של גוגל ונבקש בדיקה מחודשת ובתוך כמה ימים נקבל שם עדכון שהאתר נקי, כדאי גם לדווח בדף החסימה ב-ff מכיוון ששם העדכון מתבצע בד"כ בתוך כמה שעות.

(י)סודות הכתיבה האינטרנטית

יענקי לובין - מנהל תוכן בקליק מיזמי אינטרנט

במאמרים הקודמים נגענו בחשיבות ניסוח התוכן כלפי הגולש ובטיפים לכתיבה נכונה, במאמר הבא ניגע בפן קריטי לא פחות והוא התאמת הטקסט למנועי החיפוש.

הרוב המוחץ של הכניסות לאתרים השונים מתבצע דרך מנועי החיפוש למיניהם, וככל שהאתר יותאם נכון למנועי החיפוש - כך יירבו הגולשים והאתר ינוצל כראוי. הצעד החכם וההכרחי בניסוח למנועי החיפוש, הוא השילוב בין ראש הקורא לבין הבנת מנוע החיפוש.

השלב הראשון הוא "מחקר מילות מפתח". נציין לעצמנו אלו מילים יכולות לתמצת את האתר שלנו, דרך אלו מילים אנשים יגיעו לאתר שלנו, ואלו מילים יביאו את האתר שלנו גבוה בתוצאות החיפוש. ניתן ורצוי להיעזר בכלי מילות המפתח של גוגל, דרך כלי זה (מיועד בעיקרון למפרסמים) נגיע למילות חיפוש נוספות שרלוונטיות לנו, נדע מה הם כמות החיפושים החודשית של מילים אלו, וכמות התוצאות שיש במנועי החיפוש על ביטויים מסויימים, מה רמת הרלוונטיות של מילות המפתח לאתר שלנו, וכן מה היא כמות התחרות על הביטויים הרצויים.

ניעזר גם בתוצאות שגוגל עצמו מביא בחיפוש מילים אלו.

נבדוק באלו מילים המתחרים שלנו מקדמים את עצמם, ואלו מילים הם הטמיעו באתר שלהם.

לאחר שבחרנו את המילים המתאימות לנו ישנם שני אופציות שמתאימות להטמעת מילות המפתח באתר: 1.ביטויים קצרים. 2. ביטויים ארוכים. ניתנת האופציה לקדם את האתר באמצעות מילות ביטוי קצרות, וישנה גם אופציה לקדם את האתר באמצעות הטמעת משפטי מפתח, ולשני האופציות הנ"ל יתרונות וחסרונות.

לביטוי קצר (פורומים) המון חיפושים, אולם מאידך הרבה יותר תחרותי. ולביטוי ארוך (פורום מקצוענים לבניית אתרים) אמנם פחות מחפשים, אולם המחפשים הרבה יותר רלוונטים לאתר שלנו, הכניסה שלהם לאתר הרבה יותר בטוחה, וכמו"כ הביטוי פחות תחרותי. אז אם יש לכם אתר ענק + מקדם מוצלח, אתם יכולים להתחרות על "זנב קצר", אבל אם אתם אתר חדש וקטן לכו על ה"זנב הארוך", לא תפסידו.

במאמר זה נגענו במילות המפתח לאתר, במאמרים הבאים נרחיב בנושא איך גוגל קורא את האתר שלנו ( appleזה חברה או תפוח), וכן איך לשלב את המילים בטקסט.

נתפס ברשת

אלישע כהן / דרונט

הטיפים במגזין הנוכחי שונים ונוגעים בהרבה נושאים גם יחד, טיפים שיכולים לעזור לכל אחד מאיתנו לחיים יותר קלים – בהצלחה במה שלא תעשו.

ע"י הכלי החינמי הבא תוכלו להכין מצגות און ליין, ללא שום צורך בהורדת תוכנה. פשוט מקמו את האלמנטים וקבעו את האפקטים.

http://280slides.com/Editor/

רוצים לייצר מותג חדש או לפתוח ברשתות הגדולות בעולם דף לחברה מסוימת? באתר הבא תוכלו לבדוק את זמינות השמות בכחמישים אתרי שיתוף בעולם כלי מומלץ בחו למנהלי דפים ברשת החברתית בנוסף אם צריך להירשם שייך לעשות את זה ישירות דרך האתר.
http://www.usernamecheck.com/

בלינק הבא תוכלו "לנגוע" ביוטיוב בצורה אחרת להטמיע ווידיאו בצורה שונה ממה שהכרתם עד היום מומלץ בחום (אין צורך לומר שזה בחינם.)
http://www.youtube.com/custom_player

באתר הבא תוכלו ליצור טפסים בקלות, מכל סוג ועם ריבוי שדות.מה שיכול לפתור לכם המון כאבי ראש אם אתם צריכים לייצר יותר מקובץ אחד באתר. (חינמי)
http://www.phpform.org/

למסוקרנים שבינינו ולאנשים שצריך לייצר גרפים כאלה ואחרים בהאתר הבא תוכלו לייצר חינם גרפים ועוגות פילוח און ליין, אפילו בתלת מימד והעיצובים שאתם יכולים לעשות עם זה, זה פשוט מדהים.(כדרכנו בקודש – חינמי)
http://charts.hohli.com/

באתר הבא תוכלו למצוא כלי נחמד שהוא סוג של "מיני" פוטושופ ברשת ללא תוכנה, ללא שום צורך בהורדת תוכנה. פשוט מעלים תמונה ועורכים אותה אונליין ע"י הממשק. (חינמי לגמרי)
http://www.pixlr.com/editor/

לאלה שעכשיו מתחילים באינטרנט האתר הזה יכול להיות לכם לעזרה גדולה רוצים לייצר דפי HTMLכנסו לאתר הבא הזינו חומר כקובץ וורד והמערכת תהפוך את זה לדפי ווב ומה שלכם נשאר לעשות זה כלום רק להיכנס לאתר. (חינמי לגמרי)
http://www.creatingonline.com/html_edito

אם יש לכם קובץ כזה או אחר שהוא תמונה ואתם רוצים להוציא מתוכו מלל את יכולים להשתמש באתר הבא שבעצם נותן לכם סריקה חינם ומוציא מהתמונה כל מה שתרצו לאחר מכן. (כרגיל חינמי לגמרי.)
http://www.free-ocr.com/

ניפגש במגזין הבא המשך עבודה פוריה

קפה עם js

שיעור מס' 3

חיים וורצמן - מתכנת .net ופיתוח Web

היכן למקם את הקוד JS

בשיעור הקודם למדנו לשלב פונקציות של JS בתוך אלמנטים של HTML.
טכניקה זו אמנם שימושית כאשר אנחנו זקוקים לשלב שורה אחת או שתים של קוד בתוך העמוד. כמו שאנחנו משתמשים בהגדרות  style לאלמנט או שתיים בתוך העמוד. אבל במקרה שאנחנו זקוקים להופעה חוזרת של סגנונות , אזנחנו יוצרים את ה-class בתוך ה - <style>  בחלק ה-  <head> של העמוד  ובתוך האלמנט עצמו מציינים רק את ה-class. וכן במידה ורוצים להשתמש באותם הסגנונות בתוך כל האתר, אנחנו יוצרים קובץ CSS נפרד . הוא הדין לעניין  סקריפטים - יוצרים קובץ JS נפרד  ומציינים את ההפניה אליו בתוך ה-  <head>
			<head>
    <script type="text/javascript" src="myscript.js"></script>
 </head>
ההמלצה הכללית של מומחי האינטרנט היא - להעדיף את השימוש בקובץ (או במספר קבצים) נפרד(ים) שמרכז(ים) את כל פונקציות  JS של האתר. כשם שמומלץ להשתמש בקובץ (קבצי) CSS נפרד(ים) לריכוז כל סיגנונות האתר, אך על מנת להקל על הבנת הקוד אנחנו נשתמש בדוגמאות  עם סקריפט שממוקם בחלק ה- <head>.

פונקציות ומשתנים

התנצלות: בשורות הבאות של השיעור הזה אני אצטרך לכמה דקות "להחזיר את הקוראים לבית הספר"
אני משער שלפחות חלק מהקוראים אף יסתפקו האם להמשיך לקרוא את המאמר. יש לציין שהחומר הוא נחוץ להבנת יסודות בסיסיים של כתיבת קוד JS  . בשיעורים הבאים אני אשתדל למעט בחלק הלוגי - מתמטי במידת האפשר.


דוגמה פשוטה לחישוב שטח מלבן:
רוחב המלבן: 
גובה המלבן: 

שטח המלבן: 

כיצד זה עובד?
ניצור DIV  עם 2 תיבות טקסט  כדלקמן:
			<div style="padding:5px; border-style:solid; width:300px ">
  רוחב המלבן: <input id="txtWidth" type="text" />
  <br />
  גובה המלבן:  <input id="txtHight" type="text" />
  <br />
  <input id="btnCalc" type="button" value="חשב שטח" 
      onclick="calcRectSq();"/>
  <br />
  שטח המלבן: <input id="txtSqr" type="text" />
</div>
נכתוב סקריפט בראש העמוד עם פונקציה שתוכל לקרוא את הערכים משדות הטקסט ולהחזיר את  הערך המוכפל.
			<head>
<script type="text/javascript">
function calcRectSq() 
{
    var recWidth = document.getElementById('txtWidth').value;
    var recHight = document.getElementById('txtHight').value;
    var recSqr = recWidth * recHight;
    document.getElementById('txtSqr').value = recSqr;
}
</script> 
</head>

ננסה להבין את הקוד הנ"ל.
כאשר אנחנו כותבים פונקציה כלשהי - בתחילה כותבים את המילה  function ואח"כ נותנים שם-  במקרה שלנו זה  calcRectSq בסוף שם הפונקציה שמים סוגריים עגולות - ()
לאחר מכן, פותחים סוגריים מסולסלים - { כותבים את הקוד וסוגרים - }

משתנים

 כל שפת תכנות משתמשת ב"משתנים" - זו בעצם הקצאת מקום בזכרון של מחשב עבור ערכים שהפונקציה תשתמש בהם. אנחנו מכריזים על הסוג של המשתנה - במקרה שלנו זה var - היינו משתנה לא מוגדר (להבדיל ממשתנים מסוג מוגדר כמו "מספר" או מחרוזת" var יכול לקבל כל סוג )
לאחר הכרזת סוג משתנה אנחנו נותנים לו שם - במקרה שלנו זה recWidth או recHight וכו'
הפונקציה משתמשת בשיטה getElementById - מאתרת אלמנט HTML בעמוד לפי ה-ID שלו וקוראה את הערך שלו - value לתוך המשתנה.
הערה: אם היינו משתמשים, למשל, בפרמטר size כזה: document.getElementById('txtWidth').size; היינו מעבירים לתוך המשתנה את מידת הרוחב של תיבת טקסט עצמה ולא את הטקסט הכתוב בה.
  אנחנו מכפילים את הערכים שקבלנו - אורך* גובה ומעבירים אותם למשתנה שלישי בשם  recSqr 
ולבסוף - מאתרים את האלמנט בשם txtSqr ומשתמשים במאפיין  value על מנת להציג את התוצאה בתוכו .

מגבלות על שמות המשתנים והפונקציות ב-JS

  • בשם משתנה \פונקציה מותר להשתמש באותיות  אנגליות ומספרים בלבד וכן מותר להשתמש בסימן קו תחתון (_).
  • אסור להתחיל את השם בספרה (מספר)
  • אסור להשתמש ברווחים
דוגמאות לשמות נכונים:
myVal
MyVal12
_Somevar
mishtane_12_Svatim

דוגמאות לשמות שגויים:
12myVar
some var
this-var

חשוב לזכור! קוד JS הוא Case sensitivity היינו מבדיל אותיות גדולות לקטנות באנגלית
מבחינתו פונקציה (או משתנה) בשם Mytext ובשם mytext - הן שתי פונקציות (משתנים) שונות לגמרי.

לסיכום

בשיעור זה למדנו:
  • לרכז את כל קודי הסקריפט בחלק ה- <head> של העמוד או בקובץ js נפרד
  • להקצות משתנים ולקרוא לתוכם את הפרמטרים השונים של אלמנטים HTML באמצעות שיטת getElementById
  • להציג את תוצאות הפונקציה בתוך פלט HTML
  • לתת שמות נכונים למשתנים ופונקציות
להתראות בשיעור הבא בס"ד.