פורום בניית אתרים בפרוג
01/12/2010 כ"ד כסלו תשע"א | גליון מס' 4

Entry

חנוכה כבר כאן, קיצי מתמיד, ואנו חוגגים במגזין מקיף ומשובח, ברכת ברוכים הבאים לכותבים החדשים, אריאל קליקשטיין ושמוליק ליבסקינד.

סגולה חדשה לזיווג הגון התגלתה כאשר שתיים מבכירי כותבי המגזין אלישע כהן, ויענקי לובין, התארסו בשעה טובה, מזל טוב!

ביום ראשון הקרוב נר רביעי של חנוכה (5 דצמבר) יערך מפגש מקצועי - לימודי לחברי פורום מפתחי אינטרנט, בין המרצים עו"ד יהונתן קלינגר ומומחה ממשקי המשתמש ברק דנין, קליק להרשמה.

שיתוף פעולה יחודי בין פרוג לדורנט יצא לדרך במסגרתו יכולים ארגונים להנות מאתרי תדמית במערכת מתקדמת ומותאמת במיוחד לציבור החרדי, ואף חברי הפורום מרוויחים מהפניית לקוחות רלוונטים, כמובן שכל זה לווה בדיונים ערים בפורום אודות שיטות הבניה השונות והעדיפויות של כל אחת מהם.

ובנוסף למדנו החודש בפורום כי שיתוף הפעולה בין גרפקאיות ומתכנתים הוא דבר טעון במיוחד, התגלה שת"פ בין גוגל ו-Ups, וכי גם הבד"צ מחזיק במספר דומיינים, כנראה שבעיקר עבור תיבות מייל ושליטה על מצלמות מרוחקות.
לא פיספסנו כמובן גם את השקת המייל החדש של פייסבוק,וסיימנו בסקר המערכות מוכנות שעורר סערה מרובה (וחלקו נמחק בשחזור הסופ"ש).

מומלץ לא לוותר על מאמרו של עו"ד קלינגר: "פיתוח ווב ואתרי אינטרנט שאלות ותשובות משפטיות"

ממערכת פרוג נמסר כי בסופ"ש האחרון בוצע שדרוג מקיף במערכות פרוג (סוף סוף החיפוש תוקן) ובמהלכו נמחקו כמה ימי עדכונים בפורומים השונים, עם הגולשים והחברים הסליחה, מזל שלפחות משתמשים במערכת גיבויים קבועה.

הרשמה למגזין

חנוכיית לייק

מאת: עמיחי דמארי / עמיקס סטודיו

מיזם החודש

ניתן לשלוח מיזמים מקוריים למייל המערכת

holyclock

holyclock

שירות חינמי המספק סקריפט פשוט להטמעה באתרכם שעל ידיו האתר יחסום כניסת משתמשים בזמן השבת.

היישום הינו ללא תשלום ולא מותנה בהרשמה אך נדרשת הצגת הלוגו באתרכם, ולמרות חסרונותיו נראה כי הוא טוב גם ממקביליו שבתשלום.

קליק למידע נוסף אודות אפשרויות נוספות והבעיות הטכניות בחסימת אתרים בשבת.

עורך: שמואל דרילמן
עיצוב: נטע שפיר
כותבים: ישראל פררה, עמיחי דמארי, שמואל דרילמן, ישראל וינגרטן, אלישע כהן, יענקי לובין, חיים וורצמן, דניאל כץ, אריאל קליקשטין, שמוליק ליבסקינד.
אימיל לפניות: shmuel@drilman.com

משפט האינטרנט

ציור מתוך מאגרי תמונות קיימות?

מתוך הפינה המשפטית של עו"ד יהונתן קלינגר בפורום

מומלץ לכל העוסקים מול לקוחות בתחום האינטרנט לקרוא בעיון את המאמר פיתוח ווב ואתרי אינטרנט: שאלות ותשובות משפטיות מאת עו"ד קלינגר.

והשאלה: בבעלותי גלריה המציעה ציורי שמן איכותיים המצויירים מתוך צילומים של ציורים מפורסמים (ולא מפורסמים). את הצילומים אני לרוב לוקח מחיפוש בגוגל תחת ''תמונות'' -ושם מופיעות תמונות רבות בנושאים הרצויים -אני מוריד אותם לקטלוג ומציע אתם ללקוח כרעיון לציור.. אציין שציורים היוצאים מתמונה של ציור אכן מתקרבים למאה אחוז דמיון אך תמיד יהיה זה שונה משהו מהציור המקורי.

שאלתי היא :
1) האם יש לי בעיה חוקית לצייר מתוך תמונות הציורים המפורסמים באתרים השונים? גם אם נאמר שהציור יצא זהה במאה אחוז לאורגינל.
2) האם מותר לי לחתום את שם הצייר שצייר מתוך תמונת העתק של הציור(כמובן לא את שם הצייר האורגינלי)?
3) האם אני יכול לפרסם באתר האינטרנט שלי את התמונות הללו?
4)מה לגבי ציורים שכבר הזמנתי מתוך תמונות של ציורים. האם אותם אני כ-ן יכול לפרסם?
5)יש הבדל בחוק בין מדינות שונות? אני מתגורר בלונדון.

תשובת עו"ד יהונתן קלינגר:

חשוב להבהיר שכעורך דין ישראלי אני יכול לתת ייעוץ רק לגבי החוק בישראל, ולכן איני יכול להתייחס לדין זר.

כעקרון, עשיית רפרודוקציה היא אחת מהזכויות הצמודות לזכות היוצרים בחוק זכויות יוצרים. סעיף 11 לחוק אוסר על העתקה של היצירה או עשיית יצירה נגזרת, וסעיף 14 מבהיר כי יצירה נגזרת היא " עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד".

רפרודוקציה, קודם כל, מבוססת על היצירה האחרת וגם משתמשת בחלק מהותי ממנה. מעבר לכך, אחזקת התמונות שנמצאות מהאינטרנט בקטלוג, על פניו, יוצר עותק שמוצג לציבור של התמונות ולכן מפר זכויות יוצרים.

לאחרונה, בית המשפט הכיר במעט בזכות לקיומה של רפרודוקציה, והרחבתי על כך בבלוג שלי (ת"א 7648-09-08 סמדר כץ נ' בן ציון רוטמן). אלא שבמקרה כזה, הרפרודוקציה הכילה לא מעט שינויים ושימשה להשראה בלבד לתמונה הסופית.

אני לא הייתי עוסק ברפרודוקציה של התמונות האלה, אלא משנה את המודל העסקי ורוכש זכויות לתמונות או מנסה לפנות לעורך דין על מנת שיסייע לגבש דרך לאפשר ולהסדיר את השימוש מול בעלי זכויות היוצרים.

אפיון אתרים

מבנה תוכן ריכוזי או אינדבידואלי?

ישראל וינגרטן\WGN Media

בפוסט זה אגע בנקודה נפוצה בארגון מבנה התוכן של האתר. אשתדל לדבר במילים פשוטות ללא מונחים מקצועיים יתר על המידה בכדי שהדברים יהיו ברורים לכל קורא המתעניין בנושא לצורך בניית אתר לעצמו או ללקוחותיו.

דרישות הלקוח

אתר המכיל מידע רב על קהילות יהודיות באירופה שלפני השואה. באתר יהיו המדורים הבאים:

  1. קהילות
  2. בתי עלמין
  3. בתי כנסת
  4. מאמרים
  5. כתבי יד
  6. אישים

בכל אחד מהפריטים במדורים הנ"ל יופיע מידע רלוונטי, לצורך הדיון נתמקד במדור "קהילות" שבו יופיעו השדות הבאים:

  1. שם הקהילה
  2. שנות פעילות
  3. תיאור קצר
  4. תיאור מורחב
  5. גלריית תמונות
  6. קישור למאמר/ים בנושא הקהילה
  7. קישורים לאתרים חיצוניים בנושא הקהילה
  8. קבצי PDF להורדה על הקהילה

הדילמה

באשרותינו ליצור שדה ייחודי לכל מדור או לחילופין ליצור "סוג תוכן" נפרד אשר ישמש את כל המדורים.
לדוגמה: עומדות בפניניו 2 אפשרויות לאפשר למנהל האתר להעלות תמונה לתוך פריט תוכן מסוים במדור קהילות.

אפשרות 1

שדה בתוך דף יצירת התוכן מסוג קהילה כפי המופיע ברשימת השדות הנדרשים (מספר 5 ברשימה).

מעלות: הזנת תוכן פשוטה וברורה יותר. טופס ההזנה 'חושב' בדיוק כמו המזין האנושי שמצפה לראות אפשרות להעלאת תמונה באותו מקום שבו היא תהיה מוצגת לגולש לאחר סיום ההזנה, קרי בדף הקהילה.

חסרונות: חוסר נוחות לשייך תמונה אחת ליותר מ2 דפי קהילות נפרדים במקרה שדבר זה יידרש. המערכת פחות מתייחסת לתמונות כפריט תוכן בצורה אינדיבידואלית ואינה מאפשרת להציג דוחות מפורטים עם חיתוכי מידע על התמונות הנמצאות בארכיון הארגון כפי שהיא מאפשרת בפריטי מידע אחרים כשנות פעילות הקהילה.

למי זה מתאים? לאתרים לא מאוד גדולים המספקים דפי תוכן פשוטים ולא עונים להגדרה "ארכיון מידע לאומי".

אפשרות 2

ליצור סוג תוכן חדש בשם "תמונה" בנוסף על 6 סוגי התוכן הנדרשים (ברשימה הראשונה). בעת הוספת תמונה תינתן האפשרות לבחור לאיזה דף, קהילה, בית עלמין וכו' התמונה משויכת.

מעלות: פריט המידע "תמונה" מקבל משקל ייחסי חשוב כמו כל פריטי התוכן האחרים. בכדי שנוכל להבין טוב יותר את משמעות הדברים ניקח לדוגמה את ארכיון "יד ושם" המחזיק אלפי תמונות מסודרות ומקוטלגות בצורה מיטבית. ראוי בהחלט שישתמשו באפשרות זו בכדי שניתן יהיה לבצע שאילתות וחיתוכי מידע מדויקים לפי כל פרמטר.

חסרונות: מקשה על הזנת התוכן. לעתים מזין התוכן לא יבין היכן עליו להוסיף את התמונה לקהילה מסוימת. כמו כן דרושות פעולות נוספות במסכים שונים במטרה להוסיף תמונה לקהילה: הוספת התמונה כ"פריט תמונה" כללי ורק לאחר מכן ליצור את דף הקהילה ואז לשייך אליה את התמונה. (הגם שעל חסרון זה ניתן להתגבר באמצעות טכנולוגיות JS למיניהם).

למי זה מתאים? לאתרי תוכן כבדים המשמשים כארכיון ואשר חשובה להם האפשרות לניהול המידע בצורה מקסימאלית ומדויקת על כל פריטי התוכן.

סיכום

גישות אלו למבנה התוכן תקפות במקרים רבים ולא רק בדוגמה של העלאת תמונות. אם רק נמשיך לבדוק את האפשרויות השונות העומדות בפנינו בתהליך אפיון האתר הנוכחי נשים לב לדילמות הבאות: צריך לשייך כתב יד לאישיות מסוימת, בית עלמין ובית כנסת לקהילה, אישים לקהילות ועוד...

חשוב שנבין היטב את צרכי הלקוח שלנו ובאיזה משבצת בדיוק הוא רואה את עצמו עומד בתקופה הקרובה. אנו בהחלט נמנע מבניית אתר מפלצתי וכבד הנותן כמובן אפשרויות נוספות אך מכביד על הפעילות השוטפת של הארגון ותהליך ניהול התוכן באתר דבר אשר יביא מן הסתם למציאות הבלתי רצויה שהאתר ישאר מיותם ללא תכנים.

הערה: דילמות אלו המתוארות בפוסט זה נלקחו מאתר אמתי שפיתוחו מושלם בימים אלה.

המבוא לעיצוב חווית המשתמש

UI Design patterns – דפוסי (עיצוב) ממשק משתמש

ישראל פררה / מעצב אינטראקטיב

 

הבעיה:

המשתמש עומד לעבור תהליך המורכב ממספר שלבים כאשר לכל שלב מסך משלו והוא זקוק להדרכה.

הפתרון: מד התקדמות

דפוס ממשק זה מכונה גם בשמות נוספים כגון Progress Bar ,Wizard Steps, ו- Steps Left, מטרת מד ההתקדמות היא הצגת השלבים וההתקדמות של המשתמש לכל אורך התהליך ובעזרתו המשתמש מסוגל לדעת היכן הוא ממקום בתהליך, כמה שלבים ביצע וכמה שלבים נותרו.

מתי להשתמש?

כאשר ישנו תהליך רחב של איסוף נתונים מהמשתמש המורכב ממספר שלבים (לפחות 3 שלבים) ולכל שלב מסך משלו, ואנו מצפים ממנו לבצע את כל השלבים שלב אחר שלב וברצף.

יישום נכון

  • על מד ההתקדמות להופיע מיד כשהמשתמש מתחיל בתהליך.
  • מד ההתקדמות יורכב מבלוקים רציפים כאשר כל בלוק מסמל שלב אחד בתהליך ומתאר את השלב בצורה ברורה מתומצתת ע"י מספר מילים בודדות ו/או בצירוף ספרה.
  • שמרו על מראה ומבנה אחיד לכל הבלוקים המצביעים על שלבים במד ההתקדמות, אך עם זאת יש להעניק אלמנט ייחודי לבלוק המסמל את השלב הנוכחי בו המשתמש נמצא (ההווה) לדוגמא: הדגשת הכותרת ו/או הכהיה של צבע הבלוק. מומלץ גם להעניק מראה ייחודי לשאר הבלוקים במצבים השונים: שלב שכבר בוצע (עבר) ושלב עתידי שטרם בוצע (עתיד).
  • מד ההתקדמות צריך להיות ממוקם במיקום זהה לכל אורך התהליך.
  • סדר הבלוקים המצביעים על שלבים יהיה באופן מאונך או מאוזן לצד מסך השלב; אם בחרתם בסדר אנכי - סדר השלבים יתחיל מלמעלה ויתקדם כלפי מטה. ואם בסדר מאוזן - סדר השלבים יהיה לפי כיוון הכתיבה, [בעברית לדוגמא - תחילתו בימין וסופו בשמאל].
  • הימנעו מפעולות המסיחות דעת אשר עלולות לגרום למשתמש לצאת מהתהליך לפני סיומו כגון קישורים יוצאים ופרסומות.

סקירות נוספות ובעברית של דפוסי ממשק ומידע נרחב בנושא חווית משתמש תוכלו למצוא באתר חווית משתמש ישראל - UXI.

ניהול אתרים

כלים לניהול אתרי אינטרנט: סגירת האתר בשבתות

שמואל דרילמן - drvvv ניהול אתרים

לאחרונה התוודעתי כי לפי ההלכה מומלץ לחסום אתרים עסקיים, מכניסה ופעילות בשבת, מעבר לדיון ההלכתי, הכרוך במכונות משקה אוטומטיות, ובשאלה האם גולש שנכנס לאתר תדמיתי שווה כסף, הנושא מורכב גם מהבחינה הטכנית.

האתגר

שבת המלכה נכנסת משקיעת החמה ביום ו' ועד צאת הכוכבים למחרת, כאשר בכל מקום בעולם הדבר תלוי בזמני השקיעה וצה"כ באותו מקום, כך שבזמן שבארץ ישראל שבת, בארה"ב עדיין יום חול וכן להיפך, כך שהמערכת צריכה לזהות את מיקום הגולש ובזמן אמת להחליט האם שבת אצלו ויש לחסום את האתר.

בעיה נוספת היא מנועי החיפוש שמשום מה לא אוהבים לגלות שהאתר כולו איננו זמין (או גרוע מכך במקרה והגולש מועבר לדף פעיל באתר אחר), והם אף עלולים להסיק מסקנות אישיות וכואבות באשר למיקום אתרכם בתוצאות החיפוש.

כך שהמערכת אף צריכה לזהות כניסות של רובוטים\עכבישים ולאפשר להם גישה רגילה לאתר.

בעיה נוספת היא טכנלוגיית החסימה, כאשר רוב המערכות מבוססות js, שאותו די קל לעקוף (והחסימה כלל לא תופיע אצל גולשים שחסמו ג'אווה סקריפט בדפדפן), לעומת זאת מערכות מבוססות צד שרת כמו asp.net או php, מורכבות יותר להתקנה, ובמקביל בד"כ גם חסומות יותר לרובוטים של מנועי חיפוש. למאמר המלא

(י)סודות הכתיבה האינטרנטית

יענקי לובין - מנהל תוכן בקליק מיזמי אינטרנט

עד עתה, במאמרים הקודמים, עמדנו על יסודות הכתיבה הנראית לגולש, על מילות המפתח הרצויות ועל הטמעתן בטקסט. במאמר הבא נעמוד על חלק הכתיבה למנועי החיפוש.

בקוד המקור של כל דף אינטרנט ישנם שני אזורים: אזור הhead , ואזור ה body. (קליק ימני בעכבר על דף האינטרנט > הצג מקור) זה בעצם מה שמנועי החיפוש רואים, ולפי"ז קוראים את האתר.

אזור ה haed

אזור ה haed לא מופיע לגולש והוא מיועד נטו לדפדפנים ולמנועי החיפוש. באזור ה head אפשר להוסיף מטא תגיות, המיועדות למנועי החיפוש ומטרתם לספר מהו הנושא של הדף, מהי הכותרת והתיאור של תוכן הדף. 

בכל דף ישנם 3 מטא תגים שחובה להוסיף:

1.      מטא תג title: כותרת הדף בדפדפן, והשורה הכחולה שמוצגת בתוצאות החיפוש של גוגל, עד 60 תווים.

2.      מטא תג description: תיאור ייחודי לכל דף ודף, מה שהגולש ייראה בתוצאות החיפוש. חשוב לזכור לשלב את מילות המפתח, אך יחד עם זאת, לשלב גם מסר מושך שיגרום לגולש להיכנס לאתר שלנו ולא ליתר התוצאות שמוצגות בתוצאות החיפוש.

3.      מטא תג keywords: רשימת מילות מפתח הנראית אך ורק לעיני מנוע החיפוש. (פעם מטא תג זה היה פרמטר חשוב, אולם על אף שהיום הוא לא כל כך מועיל, מכל מקום זה לא מזיק).

אלה הם המטא תגיות הבסיסיות ביותר, שחובה להכניס לכל דף בצורה ייחודית ולא לעשות כותרת ותיאור אחיד לכל האתר. מעבר לכך ישנם כמובן עוד מטא תגיות חשובות מבחינת קידום, כגון מטא תג שאומר באיזו שפה האתר, לאיזה קהל יעד בעולם האתר מיועד מבחינת מדינות ועוד ועוד.

אזור ה Body

אמנם נכון הוא שהכנסנו את מילות המפתח בראש הדף והסברנו למנוע החיפוש למה מתכוון הדף, אולם זה עדיין לא פוטר אותנו מלהתאים את הטקסט שבאזור ה body למילות המפתח שאנו רוצים ולכתוב את הטקסט מסודר ומושך, כפי שכתבנו והסברנו במאמרים הקודמים.

אנו רואים כותרת כ"כותרת" ומבינים לבד על איזה עניין כתוב בטקסט, אולם לגוגל ולמנועי החיפוש צריך להרחיב ולהסביר שזו כותרת א' וזו כותרת ב' (H1, H2), ולהתאים זאת לכל דף ודף.

חשוב לפזר את מילות המפתח שברצוננו לקדם לפי דף ודף. לדוגמה, דף הבית יקדם את המילים הבעייתיות יותר ובדפים אחרים, נקדם בעזרת שני האזורים את המילים הפשוטות יותר שברצוננו לקדם.

עד כאן בקצרה.

במאמרים הבאים נמשיך לעמוד על נושא הכתיבה למנועי החיפוש.

חג חנוכה מואר ושמח.

נתפס ברשת

אלישע כהן 

אתם חושבים שאתם מבזבזים זמן ברשתות החברותיות כנסו לפה ותהיו בהלם, כמה גלשתם בפייסבוק וכמה שאר החברים.

http://apps.facebook.com/status-statistics/stats.php?reload=1&friendUid=

באתר הבא תוכלו להוריד חינם חמש תוכנות חינמיות לעריכת ווידאו בחינם.

http://www.desktop-video-guide.com/top-5-free-video-editing-software-review.html

יש לכם כמה סרגלי כלים בכל דפדפן רוצים משלכם ועוד לעשות מזה כסף ע"י קידום של כל מיני דברים שמענינים אותכם?
http://www.conduit.com/

באתר הבא תמצאו את אחד הדברים הנחמדים שעשו פה לאחרונה ווידיאו שמחובר עם טוויטר.

http://vyou.com/

מכירים את זה? פלטפורמת ההודעות החברתית מתקדמת ומשנה תפנית של קשרים ופגישות של אנשי עסקים ברשת. אם לא אתם מוזמנים להצטרף.

http://www.kik.com/

יש לכם חיים ברשת וכמו בחיים האמיתיים אתם גם רוצים זכרונות בשביל להראות לנכדים אז קבלו את האתר הבא שנותן את מה שכולנו צריכים.

http://www.memolane.com/index.html

אז חשבתם שיש לכם מוצר גאוני ואין לכם כסף לפתוח חנות ברשת הנה הפיתרון

http://www.yalla.co.il/landing_d.php?aff=fbshir

יש לכם איזה דף נחיתה לייצר אין לכם עכשיו איפוא לשים אותו?
באתר תוכלו להרים דומיין בחינם לגמרי.
http://www.co.cc/

נמאס לכם לכתוב כתובות ארוכות אז המציאו פתרון מקביל למושג כתובת יחסית.
כתובת מקוצרת לדפים בפייסבוק תוכלו למצוא פה. פשוט קל מהיר ועושה את העבודה.

http://www.facebook.com/username/


ואם כבר יש לכם אתר ואתם רוצים לקדם אותו קחו כמה טיפים להתחלה מענינת.

כנסו ללנינקים הבאים וקבלו את הסקר הגדול שבוצע אי פעם על התחום SEO אני חייב לציין שאתם עשויים לראות כאן נתונים מעניינים בהחלט

http://www.seomoz.org/seo-industry-survey

וישירות לסקר. לחצו על הלינק הבא.

http://www.seomoz.org/img/survey/2010-seo-industry-survey-seomoz-v1.jpg

ואם בקידום עסיקנן אי אפשר לא לשבח את יואב בן פורת על העבודה היפה לטובת הכלל.
כנסו ללינק הבא ותבינו למה.

http://www.ybpmedia.com/sites-index.htm

ואם אתם חושבים שאתם סתם מזבזים את הזמן אתם מוזמנים להוריד את הפיצר הבא.

https://www.evernote.com/about/home.php

וזה סתם בשביל שיהיה לכולנו חג חנוכה שמח (פתחו את הקישור ואל תלכו לשום מקום אחר תראו מה עם קצת שכל טוב אפשר לייצר)

http://www.mediamind.com/creative_zone/Despica_YT_UK/index.html

 

קידום אתרים seo

חשיבותם של מרכיבי קידום

עמית מלכי - גביש פתרונות אינטרנט

Marketing Sherpa פרסמה לאחרונה גרף המציג את היעילות השיווקית של המרכיבים השונים בקידום אתרים. למרות שהגרף מתייחס לשיווק של עסק לעסק B2B, ניתן להשליך ממנו גם למודל של עסק ללקוח B2C.

חקר מילות מפתח הוא היסוד של כל קידום אתרים ואמור להיות ממוקם בחלק העליון של גרף היעילות, ודווקא מאמץ הדרוש לכך מוערך כנמוך יותר ממרכיבים אחרים.

מעניין שמשתתפי הסקר לא הצביעו על חקר מילות מפתח כעבודה שדורשת הרבה מאמץ. על מנת לבצע חקר מילות מפתח מקיף שיביא תוצאות בעבודת קידום, נדרש לא מעט מאמץ. ייתכן ומי שהצביע שהמאמץ הוא לא גבוה, אלה חברות קידום אתרים אשר מבצעות מחקר לא מלא.

חקר מילות מפתח – הבסיס.

זה קל מאוד לעשות חקר מילות מפתח מהיר בכלי של גוגל, אך הבעיה היא שלא מזמן הכלי עבר שינוי ולא מספק תוצאות אמינות כפי שהם היו בעבר. בנוסף, זה שהמילה מקבלת הרבה חיפושים לא אומר שהחיפוש הזה יהפוך לעסקה או הגולש יהפוך ללקוח בגלל שהוא חיפש את המילה.

על מנת לבצע חקר מילות מפתח מקיף צריך להשתמש בכלי של גוגל, לעשות מחקר מתחרים, לבדוק מה הם המילים המוצעות ע"י גוגל בזמן חיפוש הביטוי.

דגש שלנו: איתור מילות המפתח מחולק לכמה שלבים לפני שנגשים לכלים שונים
תשאלו את החברים שלכם מה הם היו מחפשים במידה והיה להם צורך בשירות או המוצר.
בדקו את המתחרים תוך מחשבה שלא בטוח שמה שהם עשו נכון אבל קבלו רעיונות.
בצעו חיפוש בגוגל לרוב על מילה גנרית וראו למטה בתוצאות הצעות למילים נוספות.
שאלו את הלקוח על הביטויים שהוא היה רוצה לקדם, כמובן שייתן גם מונחים מקצועיים.
רק לאחר כל אלה פנו אל כלי מילות המפתח של גוגל, מומלץ בדפדפן כרום.

כתיבת בלוג – כמקור לתוכן חדש

זה מעניין שבגרף למעלה, בלוג נחשב למצריך מאמץ גדול, אך יעיל פחות לעומת פיתוח תוכן חדש שנחשב ליעיל מאוד. הרי קיום בלוג באתר משמעותו עדכון תוכן חדש על בסיס קבוע. זהו תוכן שנסרק ע"י גוגל ויכול לעלות בתוצאות חיפוש בזכות עצמו. אם עסק לא מוסיף בלוג או לא משקיע בבלוג קיים הוא מפסיד מקור גדול של תוכן חדש ממוקד ומתחדש.

דגשים שלנו: פתחו את הבלוג לתגובות מקצועיות גם ממתחרים ישירים.
דיונים יכולים להיות מקור תוכן אדיר ומעשיר.
בבלוג אתם יכולים להיות פחות רשמיים מאשר באתר של החברה / ארגון.

בניית קישורים נכנסים

בניית קישורים מתמשכת נחשבת לפעילות עם מאמץ גדול וגם יעילה מאוד. עסקים קטנים, מקומיים יכולים להסתדר עם כמות קישורים קטנה אך עסקים שיש הרבה תחרות בתחום שלהם, חייבים תמיד לשמור על פעילות בניית קישורים על מנת להישאר במיקום גבוה בגוגל. בחברה שלי יש לי מחלקה שכל עיסוקה הוא בניית קישורים. כמובן שבניית קישורים מתבצעת על בסיס מילות מפתח שעלו בחקר, כך שזה מחזיר אותנו בחזרה לחקר מילות מפתח איכותי על מנת לשפר את הקידום.

דגשים שלנו: רק קישורים לא תמיד יעזרו לכם.
השקיעו מחשבה בקישורים שגולשים באמת ישתמשו בהם ויגעו דרכם לאתר.
קשרו לאתר במגוון ביטויים שונים, כאשר הקישור הוא לדף הספציפי ולא תמיד לדף הבית.
קישור איכותי יעשה עבודה של 50 קישורים סתמיים תחשבו על זה...

בהצלחה

תודה לאולגה על תרגום המאמר מאנגלית, הוספנו את הדגשים שלנו.
מקור המאמר: http://www.seodiva.net/2010/11/seo-tactics-that-work/#comment-9322

שיטות קידום אתרים במבט לעתיד

שמוליק ליבסקינד - יועץ אינטרנט וטכנלוגיות

רבות נכתב על קידום אתרים טכניקות טריקים ומה לא, במאמר זה אני רוצה לסקור את הנושא מההיבט העתידי וכן לתת לכם מבט על נושא הקידום בעתיד.

בתחום הקידום ישנם דברים הדורשים אנשי מקצוע ועולים כסף רב  וישנם דברים אותם אנו יכולים לעשות בעצמנו ודווקא העתיד בקידום אתרים הוא בידינו.

אני מניח שהאתר בנוי בצורה תיקנית, למי שלא רוצה להתאמץ ולבנות אתר עם כל התקנים אני ממליץ על מערכת קוד פתוח כמו וורדפרס (שלמעשה מומלצת בכל מקרה)

כמובן שמעתם על המושג התוכן הוא המלך בגוגל, הכוונה היא די ברורה תוכן איכותי הוא הפרמטר החשוב לקידום אתרים ובעתיד הוא יקבל חשיבות רבה יותר ויותר, ולמה ?

בואו נעשה רענון קצר לצורת הפעולה של מנוע החיפוש:

  • סריקה של כל דפי האינטרנט (זה יומרני לא ניתן בקצב של יצירת דפים היום באמת לסרוק הכל)
  • אינדוקס לפי נושאים
  • קביעת רמת רלוונטיות לפי נושא
  • התאמת שאילתות החיפוש לתוכן הקיים במאגר
  • שליפת התוצאות לפי רלוונטיות

זו הכללה מאד גסה של עבודת המנוע חיפוש אבל מספיק בשביל להבין את ההמשך.

כשאנו מדברים על קידום בגוגל הכוונה היא לקבל דירוג רלוונטיות גבוה לתחום השאילתה בו אנו רוצים להופיע

אילו גוגל היה בן אדם באפשרותו היה לקרוא את הדף ועל פי זה להבין האם הדף רלוונטי או לא ולקבוע את הדירוג על סמך רלוונטיות ואיכות הטקסט בלבד, אבל כיון שהוא לא בן אדם הוא מנסה ע"י כל מיני גישות לקבוע האם התוכן איכותי רלוונטי ולאיזה קטגוריה בדיוק הוא מתאים.

איך בדיוק, זה חלק מהסוד של גוגל אבל בגדול מה שידוע הוא:

  • הפניות מאתרים אחרים איכותיים.
  • הפניות מאתרים בעלי אוטוריטה בתחום.
  • הפניות לדף ספציפי מדף ספציפי רלוונטי תגדיל את יוקרת העמוד ולא בהפניה סתמית לדף הבית.

ועוד פרמטרים רבים וחשובים, שכולם אומרים לגוגל דבר אחד התוכן איכותי ואמין ורלוונטי לנושא מסוים.

ככל שמתקדמות יכולות ניתוח הטקסטים של מנוע החיפוש והבנה תחבירית ניתן לומר כי פרמטר איכות התוכן גדלה ובעתיד תגדל יותר ויותר ולכן כדאי כבר עכשיו לשים לב לדברים האלו שהם נכונים כבר היום ובעתי יהיו נכונים שבעתים

כפי שדיברנו אתר תיקני הוא דרישת גוגל לקידום, כך גם תוכן תיקני הוא דרישת גוגל לקידום, משל למה הדבר דומה?

אתר תיקני הוא חנות מסודרת ולא מחסן זנוח ומט ליפול אתם מבינים שאם היו מבקשים ממני המלצה למסעדה לא הייתי ממליץ על מסעדה הנמצאת באיזה מחסן עם רטיבות וגג דולף, למרות שהם מבשלים את האוכל הכי טוב, כך גם גוגל לא ימליץ על האתר למרות תוכן איכותי אם הוא לא בנוי נכון.

כך גם לגבי סידור תפריטים וניווט, תארו לעצמכם סופר מרקט אשר מכיל את כל המוצרים בעולם במחירים הכי טובים אבל אין שום סדר והכוונה במדפים, הסוכר נמצא ליד מכונות הכביסה והשמן ליד מכונות הגילוח וכן הלאה.

למרות המחיר ולמרות השפע לא ניתן להמליץ על חנות כזו, כך גם גוגל לא ימליץ על אתר מעין זה.

בנוסף תארו לעצמכם שאתם נכנסים לחנות והמוכרים שם הם אילמים או רק דוברי טורקית, או מדברים בשפה גסה ומקללים, לא ניתן לקבל או להמליץ על חנות כזו, כך גם אתר שאינו דובר בשפה תקנית יקבל עדיפות נמוכה יותר

לסיכום השקיעו קצת יותר בכתיבת תוכן תיקני עם כללי כתיבה ודקדוק עם מבנה פסקאות נכון ועוד כל שאר כללי הדקדוק והתחביר.

רוצים לראות שכבר היום נעשה שימוש בחלק מהתכונות שהזכרתי?

אחד ההמלצות של קידום אתרים הוא שימוש בכותרות וכותרות משנה, וכן שילוב מילות המפתח בפסקה הראשונה והאחרונה, למה ?

כיון שמאמר תקני אמור להכיל (אני מתייחס רק לחלק הרלוונטי)

  • כותרת
  • תמצית או הקדמה 
  • גוף מאמר
  • סיכום

כמובן הכותרת אמורה לתת את התמצית של כל המאמר ולכן חשיבותה הרבה לקידום, הפתיחה או התמצית של המאמר תכיל בדרך כלל את הנושא המרכזי שהמאמר ידון בו, ובסיכום שוב יופיעו המסקנות.

ולכן אם הדף עוסק בעיקר בנושא מסוים בוודאי הוא יופיע בכל אחד מהמקומות האלו.

לסיכום ניתן עם קצת המחשה להבין מה מנועי החיפוש רוצים לראות באתר שלנו ולפעול לפי זה,ובעתיד ככל שיתקדמו יכולות ניתוח השפה (ועברית קשה שפה) יהיה הרבה יותר משקל לסגנון צורת ותחביר הטקסטים אצלכם באתר, פעלו לפי זה, בהצלחה.

ASP.NET

הכירו את IIS URL Rewrite 2.0

דניאל כץ

תהיתם פעם איך ניתן לשפר את חווית המשתמש ודירוגו של אתר קיים בנועי החיפוש בלי לבצע שינויים נרחבים לאתר כולו? איך לשמר כתובות ישנות של דפים שלאחר שדרוג עברו לכתובת חדשה בלי לזהם את הקוד החדש במידע אודות הכתובות הישנות?

הכירו את IIS URL Rewrite 2.0! בשונה מהגרסה הקודמת, שידעה בעיקר לתרגם כתובות מתחת לפני השטח, הגרסה החדשה מהווה חבילת פתרונות שיכתוב וניתוב עשירה עם ממשק ניהול מוטמע בממשק הIIS. כעת, נדרשים רק קליקים ספורים כדי לבצע פעולות שיכולות לשדרג משמעותית את האתר, הן עבור הגולשים – שיקבלו כתובות URL הגיוניות, והן מבחינת מנועי החיפוש ע"י ביטול תוכן כפול, והכנסת מילות מפתח לURL עצמו.

במאמר סקירה ופתרונות מוכנים בנושאים הבאים:

והכל בליווי צילומי מסך וקטעי קוד לדוגמה. למאמר המלא...

וורדפרס - נעים להכיר

אריאל קליקשטיין

כמה מילים על וורדפרס:

וורדפרס היא מערכת קוד פתוח, שפותחה בראשית דרכה עבור ניהול בלוגים ברשת. כיום, וורדפרס היא תוכנת הבלוגים הפופולארית ביותר בעולם, אבל היא גמישה מספיק בשביל למלא כמעט כל צורך אחר. היא מציעה כלי ניהול תוכן מתקדמים ונוחים להקמת רשת בלוגים גדולה, פורטל תוכן, חנות מקוונת, פורטפוליו, עמודי נחיתה, או כל דבר אחר שאפשר לחשוב עליו. וכמובן, היא גם מתורגמת כולה לעברית וכוללת אלפי תוספים וערכות העיצוב, שרק חלקם המזערי תורגם גם לשפת הקודש.

אז למה וורדפרס?

בעצם למה לא? היא פשוטה, נוחה, קלילה, ובעיקר פופולארית, מה שמסייע רבות בפיתרון בעיות פיתוח והתאמות. אלפי תוספים ויישומים לכל מה שרק חלמתם, מוסיפים גמישות אדירה לשימוש במערכת.

נכון שבישראל אין עדיין כמות מפתחים גדולה בוורדפרס, וממילא התאמות ופיתוחים מיוחדים עולים בהתאם. אבל איך שלא תסתכלו על זה, אתם מקבלים מערכת כמעט מושלמת, בחינם.

למה לא וורדפרס?

הממ, יש חסרונות, כמו בכל מערכת אחרת, אבל את זה נשאיר למישהו אחר בפעם אחרת...

מראה מקומות

טוב, נו, אחרי שהבנתם והחלטתם שאתם מעוניינים  להקים אתר בוורדפרס, מה עושים? אז ככה, מתחילים...

זה האתר העולמי של וורדפרס וזה וורדפרס בגרסה המגוירת לחומרא ( ותגידו תודה לרן יניב הרטשטיין ).

כאן תוכלו לקרוא סדרת מאמרים על התקנת מערכת וורדפרס על השרת ותחילת העבודה עם המערכת. (כל חודשיים וקצת, יוצאת גרסה חדשה ועדכנית שעושה את החיים קלים יותר, אז לא כל הלינקים באמת מעודכנים.)

כאן כבר תוכלו לחפש תבניות עיצוב חינמיות. או יותר פשוט כאן.

פה ופה תוכלו ללמוד לגייר תבניות לשפת הקודש (RTL)

פה תוכלו לחפש מתכנתי וורדפרס

ופה כבר תוכלו להציע את עצמכם כמומחי וורדפרס J

TheLoop

אז מה סוד הצלחתה של וורדפרס?

למעשה מערכת וורדפרס עובדת על בסיס לופ מאוד גאוני בפשטותו, ומכאן מגיע סוד הפופולאריות של המערכת. אחרי שתכירו את המערכת קצת יותר לעומק, תוכלו להבין היכן אפשר להרחיב את המערכת ולקחת אותה אל קצה היכולת.

הרעיון הוא מאוד פשוט, וישנה היררכיה ברורה של קבצים באתר:

למעשה המערכת מחלקת בין העיצוב (ערכות נושא) לבין מערכת הניהול של האתר. אם אתם רוצים להקים אתרי תדמית או בלוגים, כל מה שאתה צריכים להצטייד בידע של HTML  - CSSומכאן הדרך לאתר, קצרה מתמיד.

לאחר שתחליטו על ערכת הנושא או לחילופין החלטתם שאתם מעוניינים לפתח ערכת נושא חדשה משלכם, נותר לכם להבין איך עובדת המערכת:

(שימו לב זה נכון לגרסה 3.0.1, בגרסה הבאה הדברים ממשיכים להתפתח)

וורדפרס

מקור תמונה: wp-tricks.co.il

כמעט כל דבר שתרצו להוסיף לאחר מכן, כבר מישהו אחר חשב ופיתח, רק צריך לדעת לחפש היטב. גוגל מעולם לא היה קרוב כ"כ לליבכם.

כיון שהמאמר הזה נועד להיות מבוא מקוצר לאלו שעדיין לא מכירים את וורדפרס, אי"ה במאמר הבא (לא מבטיח...) נסקר את המערכת בצורה רחבה יותר. יהיה כיף, זה בטוח.

מראה מקומות 2

אין לי מושג מהי הרמה הטכנית שלכם, אבל אם אתם רוצים להמשיך ללמוד את המערכת, אני אתן פה כמה בלוגים נחשבים בעברית ללימוד והכרת המערכת. אם אתם דוברי אנגלית, הרשימה היא ממש אין סופית, אז נישאר עם עברית בלבד:

1.     הבלוג של אח"י דקר – חנית כהן

2.      We Cms - ארז וולף

3.     Wp Tricks - רמי ישובייב

4.     אֶקְסְפֶּרִימֶנְט דוֹט אֶפֶס – מאור ברזני

5.     Web Magazine - בלוג נחמד, לא רק וורדפרס

חלון ראווה

כדי שבאמת תבינו את היכולות של המערכת, הבאתי כאן מקבץ לינקים של אתרים יפים שנבנו על וורדפרס.

אתר סרוגים – פורטל תוכן וחדשות עבור המגזר הדת"ל שפותח על מערכת וורדפרס

פסקל – אתר קולינרי של מתכוני אוכל של פסקל פרץ – רובין

Eurusdchart.net – פורטל תוכן בתחום הפיננסים, פיתוח: מתי הורוביץ

מגזין אחר – האתר של רון מיברג

מרמלדה – אתר תרבות נשי - ישראלי

UXI- חווית משתמש ישראל – אתר מקצועי הכולל בתוכו גם פורום bbpress))

דרופל לכל

ישראל דהן

אתר מתחיל מורכב מתכנים שהם בעצם הלב של האתר,
יהיה באתר דפים, כתבות, בלוג, מוצרים, פורום ועוד...
מה שבעצם מייצר לנו סוגי תוכן שונים, בתוך הסוגי תוכן יהיו הבדלים של קטגוריות שונות, לדוגמא בסוג תוכן כתבות יהיה קטגורית חדשות ובתוך החדשות יהיו תתי קטגוריות, בארץ, בעולם, פוליטי מדיני, והרשות הפלסטינית.
דרופל מגיעה עם שני סוגי תוכן עיקריים וניתן להוסיף סוגי תוכן שונים כיד הדמיון הטובה עלינו
הראשון הוא דפים, והשני הוא סיפורים\כתבות. כדי ליצור דף ניגש להוספת תוכן > Basic page
כאן יהיה לנו להוסיף תוכן ואת גוף הטקסט אח"כ נעבור לקבוע את שאר ההגדרות של הדף. למאמר המלא

קפה עם js

שיעור מס' 4

חיים וורצמן - מתכנת .net ופיתוח Web

שינוי תוכן דינאמי באמצעות מאפיין innerText

פעמים רבות אנו זקוקים לשנות תוכן של איזור מסויים בעמוד, מבלי  לבצע טעינה מחדש (refresh).
זו אחת מהמעלות של שימוש בקוד צד לקוח (כגון JS) מבלי להזקק לפניה לשרת לשליפת נתונים חוזרת.
אנחנו טוענים מהשרת את כל המידע בעת טעינת העמוד  הראשונית, אבל שומרים אותו בתוך העמוד בצורה "נסתרת". ומציגים רק בעת  הצורך.
בשיעור זה נלמד להשתמש במאפיין מאד יעיל  - innerText
innerText כשמו - מציג את הטקסט בתוך אלמנט HTML הנבחר


ניצור טבלה עם  שני תאים. בתא הימני נמקם תפריט פשוט של שלושה אלמנטים P. 
בשביל "להסביר" למשתמש  שמדובר בתפריט, נגדיר את צורת סמן העכבר - cursor - באמצעות style="cursor:pointer;"
את התא השמאלי נשאיר ריק וניתן ל-ID שלו שם "HagDescr".
 
			<body>
  <table border="1" width="80%" cellpadding="5px">
    <tr>
        <td>
         <p style="cursor:pointer">חנוכה</p>
         <p style="cursor:pointer">פורים</p>
         <p style="cursor:pointer">פסח</p>
        </td>
        <td id="HagDescr">
        </td>
    </tr>
  </table>
 </body>
זה מה שקיבלנו לעת עתה:

חנוכה

פורים

פסח

 
כעת, נעבור לחלק ה- head של העמוד ונכתוב סקריפט עם פונקציה בשם  ShowText.
הפונקציה מקבלת פרמטר בשם  HagText.
היא מאתרת בעמוד שלנו את האלמנט שה-ID שלו נקרא  HagDescr (הוא התא הריק  בצד שמאל של הטבלה שלנו ) ומציגה בתוכו את טקסט שמועבר בתוך הפרמטר  HagText.
			<head>
  <title>InnerText Demo</title>
    <script type="text/javascript">
    function ShowText(HagText) 
    { 
        document.getElementById("HagDescr").innerText = HagText;
    }
  </script>
 </head>
כעת נחזור ל"תפריט" שלנו ונוסיף לכל אחד  אירוע  onclick שישתמש בפונקציה  הנ"ל עם הטקסט המתאים:
			<body>
 <table border="1" width="80%" cellpadding="5px">
 <tr>
  <td>
  <p onclick="ShowText('חג חנוכה חל ביום כה כסליו ונמשך שמונה ימים');" 
          style="cursor:pointer;">חנוכה</p>
  <p onclick="ShowText('חג פורים חל ביום יד אדר ובירושלים ביום טו אדר');" 
          style="cursor:pointer;">פורים</p>
  <p onclick="ShowText('חג פסח חל ביום טו ניסן ונמשך שבעה ימים');" 
          style="cursor:pointer;">פסח</p>
  </td>
  <td id="HagDescr">
  </td>
  </tr>
 </table>
</body>
והנה התפריט "העובד":

חנוכה

פורים

פסח

 
  עובד... אבל לא בכל דפדפן.
אם אתם ניסיתם את הקוד הנ"ל ב- IE ,  ב- Chrome או ב-Opera בוודאי נכחתם לראות שהכל עובד כהלכה (אם לא טעיתם בכתיבת הקוד) . אבל אם ניסיתם ב- FireFox לא קבלתם שום תגובה  בלחיצה על התפריט.
אל דאגה! למרות שמאפיין innerText הינו חוקי ותקני לגמרי, משום מה, מפתחי הפיירפוקס החליטו להתעלם ממנו (כמו גם מ- innerHTML כאשר נלמד בהמשך בס"ד) . במקום זאת, בפיירפוקס צריך להשתמש במאפיין שנקרא textContent
אז בשביל פיירפוקס אנחנו כותבים את פונקציה קצת אחרת:
			<head>
  <title>InnerText Demo</title>
    <script type="text/javascript">
    function ShowText(HagText) 
    { 
        document.getElementById("HagDescr").textContent = HagText;
    }
  </script>
 </head>
עכשיו זה עובד בפיירפוקס !
אבל, געוואלד!!! זה לא עובד בכל האחרים! 
מה עושים?
הדרך הנכונה היא - לזהות עם איזה דפדפן עובד הלקוח ולפי זה לבחור את הקוד הנכון.
אבל זו דרך קצת ארוכה ודורשת קצת מאמץ שכלי.
אז מי שרוצה "לעשות הכל כמו שצריך" מוזמן ללחוץ כאן  (להסתרה -לחיצה נוספת על הלינק) ולגלות את הדרך הארוכה.

מי שאוהב "קיצורי דרך" אגלה לו, שאפשר פשוט להוסיף שורה נוספת באותה פונקציה ללא שום "תנאי" (if) - השורה הראשונה תעבוד בפיירפוקס ולא תעשה שום רושם על שאר הדפדפנים, השורה השניה - תעבוד בכל השאר ואילו הפיירפוקס יתעלם ממנה.
			<head>
  <title>InnerText Demo</title>
    <script type="text/javascript">
    function ShowText(HagText) 
    { 
        document.getElementById("HagDescr").textContent = HagText;
        document.getElementById("HagDescr").innerText = HagText;
    }
  </script>
 </head>

לסיכום

בשיעור זה למדנו:
  • להשתמש במאפיין  innerText להחלפת הטקסט הפנימי של אלמנט HTML
  • שלא כל דפדפן מגיב  בצורה זהה לקוד (אפילו תקני) של JS - אז צריך לבדוק :)
  • לכתוב פונקציה לזיהוי סוג דפדפן הלקוח
  • להשתמש ב- "cursor:pointer" להצגת "לינק מדומה" (זה כבר CSS - לא JS)
להתראות בשיעור הבא בס"ד.